פסק-דין בתיק ב"ל 779-96

1.                  זוהי תביעה  לגמלת שמירת הריון מכוח הוראות סעיפים 58-59 לחוק הביטוח הלאומי

[נוסח משולב ], התשנ"ה - 1995. (להלן- החוק).

2.                  עניינה של התובעת הוחזר לבית הדין מכוח פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. בעקבות פסק דין זה מינה בית הדין ( כב' השופטת בן יוסף ) את פרופ' אליהו כספי כמומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה ) וזאת בהחלטה מיום 19.5.99.

3.                  באותה החלטה פורטו העובדות הרלוונטיות כדלקמן:

התובעת הגישה למל"ל תביעה לגמלה לשמירת הריון ביום 12.3.95, וזאת בגין התקופה מ- 26.2.95 ועד 26.6.95.

באישור הרפואי שהתובעת המציאה נקבעה הבעיה בגינה היא זכאית לשמירת הריון כפטיאליזם.

המל"ל דחה את התביעה לגמלת שמירת הריון בנימוק שהאישור הרפואי אינו עומד בדרישות סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי הקובע את הזכאות לגמלת שמירת הריון עקב היעדרות מהעבודה בתקופת ההיריון, וזאת משלא נקבע באישור הרפואי כי מצבה הרפואי נובע מההיריון מסכן את האישה או את העובר.

4.                  המומחה התבקש להשיב על השאלה הבאה:

" האם, נוכח האישורים הרפואיים של ד"ר דרכמן ושל פרופ' דיאמנט, יהיה זה נכון לקבוע כי ההפרעה שממנה סבלה התובעת מתקופה מ-26.2.95 ועד 26.6.95 הייתה בה כדי להוות סכנה לבריאות התובעת או לבריאות העובר?"

5 .         ביום 20.6.99 השיב המומחה לשאלת בית הדין כדלקמן:

"התבקשתי מכבודך להביע דעתי האם ההפרעה ממנה סבלה התובעת ptyalism) ) מ-26.2.95 ועד 26.6.95 היה בה כדי להוות סכנה לבריאותה או לבריאות העובר- להלן תשובתי. לפי מכתבו של פרופ' י.דיאמנט הפרעה זו התבטאה בהפרשת רוק מוגברת וחריגה עד כדי כמויות של 2 ליטר ביום.

אם כי הפרשת רוק מוגברת בהריון אינה חריגה (  pyalism או sialorrhea ), הפרשה כה גדולה היא אכן חריגה ביותר אם כי ידועה ואין ספק שהיא מהווה מטרד קשה.

לא סביר כלל שהפרשה כזו תהווה סיכון ליולדת או לעוברה היות והרוק הוא דל במרכיבים כימיים כולל מלחים ( אלקטרוליטים) ולא סביר שאיבודם יגרום להפרעה של ממש, מה גם שדי בשתייה בכדי להשלים החסר הן בנוזלים והן במלחים.

שתייה כעין זו יכולה להתבצע בכל מקום בין אם זה מקום העבודה או בבית.

מאידך אין ספק שהפרשת כמות כה גדולה של רוק כרוכה בעיסוק בלתי פוסק ביריקה, ניגוב הפה ועוד, עד שהדבר לבטח יפריע מאוד לכל עיסוק שהוא ומעשית יולדת כעין זו אינה מסוגלת לעסוק בעבודה של ממש.

לאור כל זאת סבירה בעיני היא "שמירת היריון" אם כי מצבה של התובעת לא תאם ההגדרה הצרה של סיכון לאם או לעובר".

6.         לטענת התובעת בסיכומיה, המומחה לא בדק אותה ולא התרשם ממצבה לעומת רופאים אחרים כולל פרופ' דיאמנט. התובעת מציינת כי היא אם לחמישה ילדים ושמירת הריון בגין 4 הריונות קודמים אושרה ע"י הנתבע. התובעת מפנה לאישורים רפואיים שצירפה לתיק בית הדין באשר להריונות הקודמים ומבקשת כי בית הדין יקיש ממצבה בהריונות הקודמים למצבה בהיריון הנוכחי. עוד, מפנה התובעת לאמור בסיכום חוות דעתו של המומחה לפיו סבירה בעיניו שמירת הריון הואיל ומצבה יפריע מאוד לכל עיסוק ומעשית היא אינה מסוגלת לעסוק בעבודה של ממש.

7.         סעיף 58 לחוק מגדיר "שמירת הריון" כהיעדרות מהעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת או בשל מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה ולחילופין סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון או את עוברה.

            מכוח ההגדרה האמורה גמלה לשמירת היריון תינתן לעובדת אשר מצבה הרפואי כתוצאה מההיריון או בשל תנאים הנוגעים לעבודתה, מסכנים אותה או את עוברה. חוסר נוחות ולו גם קיצוני בשל מצב רפואי הנובע מההיריון אינו מזכה את העובדת בגמלה האמורה.